| דף הבית >> תנ"ך - מקראות גדולות, חוק לישראל,חומשים, פרשנים, פרשת השבוע, מדרשים >> צאינה וראינה בלשון הקודש - בעברית 2 כר' | | | | | | מידע נוסף | צאינה וראינה בלשון הקודש מתורגם לעברית 2 כר'
צְאֶנָה וּרְאֶינָה או טייטש-חומש (יידיש: "חומש יידיש") הוא ספר תורני ביידיש לנשות ישראל, שכתב הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי ב-1616. מקור השם בפסוק "צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" (שיר השירים ג יא)
בתקופת חיבור הספר הלכה ונפוצה ספרות עממית ביידיש, שרבים מבין קוראיה היו נשים. הנשים התקשו בקריאה בעברית והחומר התורני שיכלו להניח ידן עליו ביידיש, היה מועט. רבי יעקב היה דרשן שעבר ביישובי היהודים ודיבר על פרשיות השבוע. ככזה התמחה בשילוב אגדה, מדרש ומקרא.
ב"צאינה וראינה" מביא יעקב בן יצחק אשכנזי מדרשים, לעתים קרובות מתוך פירוש רבנו בחיי בן אשר, ומשלב אותם במקרא בצורה אשר עוטה עליו גוון פיוטי וספרותי. כראוי לספר המיועד לנשים, מחברו הדגיש את תפקידן של הנשים המקראיות. דבר זה אפשרו לו המדרשים שבעקבותיהם הלך. אלו הוסיפו לנשות התנ"ך עלילות שאינן בפשט המקרא.
הספר "צאינה וראינה" תורגם מיידיש ללשון הקודש בהתבסס על תרגומו המהימן של הרב שמעון אהרן הרשקוביץ זצ"ל . הספר נדפס באותיות מאירות מנוקד ומפוסק.
|
|
|
|
